הגדל טקסט
אפס טקסט
הקטן טקסט
מותאם לעיוורי צבעים
תצוגה רגילה
מותאם לכבדי ראיה
שתף עכשיו

נילי אברמסקי מתכוננת למרתון

אז עכשיו אחרי שהכרזתי בקול רם ואי אפשר להתחרט, (טוב, תמיד אפשר, אבל זה מצריך אישור רופא / עו״ד/ שוטר) חייבים להתחיל לזוז. מרתון התנ״ך זה לא עניין של מה בכך, זה רק מתחיל ב-42.2 ק״מ, אבל בתור בונוס מקבלים גם טיפוס מצטבר של 1,097 מטר.
אז התחלתי.
30 במרץ ערב פסח – שלושה ימים במלון בשפיים. בחיים לא אכלתי בליל הסדר כול כך הרבה (פינת חי שלמה הסתובבה לה בבטן שלי, סליחה לצמחונים, עם טבעוניים אני אפילו לא מנסה לבקש סליחה).

בדרך כלל אני פורשת אחרי המנה הראשונה, שוקעת באחת המיטות ושומעת מתוך חלום את השירים של סוף ההגדה. השנה התבקשתי להתנהג יפה ולשרוד עד הסוף, אז פשוט שקעתי לתוך הספר על חייה של דפנה מאיר- ״מה יקרה אם אמות מחר בבוקר״- מרתק. כולם באקסטזת מרתון השירים ואני מעבירה עמודים והדמעות זולגות וזולגות (עוד שנה שלא זכיתי לאות התנהגות למופת. החג הזה גדול עלי).

שתיים לפנות בוקר- לא, עדיין לא שקעתי במיטה. נסענו לבדוק האם המיון בבית חולים מאיר פעיל. לצורך הניסוי אמא שלי התנדבה ליפול ולפתוח פתח לתפארת מעל לגבה. נסענו לבדוק את איכות הדבק.
הניסוי עבר בהצלחה.
6:30 לפנות בוקר חזרנו למלון. לא שרדנו את הגעת התוצאות של הסיטי ראש. המערכת ניצחה את הסבלנות, אבל אנחנו יודעות שהמיון עובד במרץ והדרמות לא פוסקות (מישהו בדיוק נרצח ביריות וכול החמולה הגיעה איתו. לאבד חיים ברגע – בלתי נסבל).

10:30 אין ברירה ארוחת הבוקר לא תחכה (נו, שילמנו וזה). השעון מתקתק והשבת יוצאת ומחר כבר האחד באפריל וכמו משמים פגשתי במלון את מירי, שהתאמנה לחצי מרתון ראשון בוינה – הכלבים קטעו את ריצת הערב הארוכה שהיא תכננה ומיד הצעתי לה להמשיך למחרת את הריצה.
אין כמו ריצה בלתי מתוכננת עם מישהי שלא הכרתי עד היום כדי להתחיל במרץ את תוכנית האימונים. רצנו לאורך המצוק שמשקיף לים ואחר כך לכיוון געש. 10 ק״מ בקצב נחמד ובחברה מובחרת. ומירי, בהמשך, כמובן צלחה את המירוץ בהצלחה רבה (לא היה לי ספק).

פעם בשבוע אימון אינטרוולים עם הקבוצה 8×800 בקצב 4:50, ולקינוח עוד סופ״ש במלון ביד בנימין (שם, למזלי, רמת האוכל לא תאמה את המלון בשפיים.) הכבשה קפצה במשך שלושה ימים על המתנפחים באדיבות המלון והבלונדינית ואני רצנו ביחד (יש למה לחכות לקיץ, בחופשה אנחנו מתאמנות ביחד לא מעט).

המשקל בחדר הכושר הראה בסוף בשבוע הראשון ירידה של 50 גרם, אבל עם כול החגים והמלונות זה סוג של הצלחה מטורפת.
60 קילומטר לשבוע הראשון.
62 בשבוע השני.
71 קילומטרים בשבוע השלישי.
המשקל 55.050 – ירידה של 450 גרם. (למען הסר ספק: 48,52,55 אני מסתכלת במראה ורואה אישה רזה בכול המספרים שלמעלה, אבל ללא ספק כול שבוע אימונים מסודר, וכול ירידה באחוזי שומן בהחלט עוזרים לרוץ יותר בקלות. הירידה במשקל היא תוצאה רק של הקילומטרים המצטברים ולא שום הפחתה בהרי הגלידה שאני והכבשה צורכים.)

אימון אינטרוולים בשבוע השני-14×400
ובשבוע השלישי- פרמידה מ-1600 לכיוון 400. (הכול בקצבים בין 4:30-5:00).
יום הזכרון לשואה
יום הזכרון
יום העצמאות
הרבה עצב
הרבה גאווה
הרבה דמעות
הרבה התרגשות
הבלונדינית על הבמה המרכזית ביחד עם בימת הנוער. הגעתי לחזרה הגנרלית ונשבעתי להימנע מהצפיפות של ערב החג, אבל בכול מה שקשור לבלונדינית יש לי אופי חלש, אז ביחד עם המוני תושבי רחובות נהנתי שוב.
(א׳יזה מיה, והמסע – עוד שני ספרים שהספקתי להשלים- מומלצים לחובבי ז’אנר מועדון הקריאה).
וכך הסתיימו להם שלושת השבועות הראשונים של התוכנית: 1-21/4/2018.

בשבוע הבא סיפורם של שלושת השבועות הבאים.

האתגר מדגדג לכם ברגליים? בואו לרוץ איתי!
 

 

 

 

המטרה- מרתון התנ"ך
רוצו על זה! הרשמה